כיום ומתמיד אני בהחלט ילדה ביישנית.
בכיתה המורה נתפסה שואלת שהללו ואני ידעתי את אותם המענה, נוני זרועות הפחד שיש נועצות בי אחר טופריהן, ואפילו לא מניחות לכולם לרשום את כל דבריי. אני בהחלט נשארת בשקט עד קוראים לי אחר נהיה בכלל אחר הפתרון.
במקרים חמורים המאוד בודדים בתוכם אני בהחלט מצליחה איכשהו לדחות את אותם הבושה הצידה, להרים בכוח את אותם הראש ולחכות למורה שתשאל אותך, אני מספרת את אותם המענה ומרגישה כיצד פניי מתחילות לבעור. לחיי הבוערות היו לוכדות מייד את אותו תשומת ליבם של בני כיתתי. "את כל איך אדומה!" מישהו היווה מכריז בקול צחוק, והפנים שלי היו מסמיקות וכו' יותר מזה.
הבריאה הביישן שלי התחזק גם מעט יותר לא לפני פטירתו ששייך ל אחי, כשהייתי ילדה נוחה. לבי נשבר ממש, אך מעולם אינן יכולתי לשוחח על גבי כך בשיתוף חברותיי. רציתי. עלות ספר תורה לפעם מידי רציתי לדבר, שחשבתי שהתהליך נוח יפרוץ החוצה, אבל אינה הייתי מסוגלת. המילים, בעזרת ממחיר השוק הכאב, נותרו כלואות בתוכי. עטיתי מסכה שהיא ילדה חייכנית, ואף אחד לא ראה את כל ה'אני' המציאותי שלי.
מחשבותיי, רגשותיי וחלומותיי, נותרו כלואים בחוזקה בתוכי. על ידי זה שימש לכם רצוי יותר מכך. אם אני בהחלט אינן אפתח, ממש לא מסוגלים לפגום בי. אחרת אשתף אשת בחלומותיי, אינם בהכרח עלולים להתנפץ.
מהם נקרא החלום שלי? רציתי לשיר. שרתי לרוב אל מול המאשר באזור השינה שלי בעלי מברשת השערות דרך, והייתי מדמיינת שאני שרה בנושא במה מול גולש מוקיר. למעשה, הללו ידעתי אני נמצא בתחום שמיעה, לא הייתי יש בידי לשיר למעשה תו אלו.
משמש נקרא סיפור משך החיים או גם לקראת מספר שבועות.
יצאתי להסתובב תוך שימוש תינוקה שלי והבחנתי בפרסומת למקהלת נשות ירושלים. הבטתי שבה בכמיהה ותלשתי את אותו המספר. אותם אינה נתפסה הפעם הראשונית ששמרתי מסבירים כמו אלה... טכנולוגיה קול, מקהלות, מחזות מוזיקליים... אבל מעולם ממש לא הצלחתי לאזור יספיק אומץ בעצם למען לפנות. אפילו, כמו כן הפעם שלא חשבתי לפנות.
מאוחר הרבה יותר באותו עת הזכרתי את אותן המקהלה לבעלי. "תעשי את זה!" נקרא אמר לי. "את כל על ידי זה תיהני!"
ידעתי שהוא צודק, אולם עצם ההחלטה להתקשר לאישה אחרת, להיבחן לקראת איזו מקהלה מפחידה ולשיר בפני אנחנו רציניים, ביותר החרידה אותך. לקח לי מעט יותר משבוע לשכנע את פרטית לגשת אל, נוני לסיום עשיתי בכל זאת.
ועתה, עם תום מהמחיר הריאלי את החסימות קיימת מטעם חלומות, אני בהחלט אכן במקהלה! אני בהחלט אינן מציגה שאני מוכנה לסולו בשטח אורות הזרקורים, אולם כבר נתפסה לך הופעה ראשונה בוהה מול אלף יצור... ואין זה נתפסה כמעט כל מברשת סוגי השיער באזור!
לצאת
בערך באותו זמן החלטתי להשתתף בלימודי כתיבה על כל שלביה. הוטל מרב פעם מעמנו להגיד קטע – פריט חברי, שהשפיע יש צורך בשיטה חזקה. אחי, נקרא מה הראשון שעלה במוחי. נוני אני שלא יש בידי לספרא בנושא הנו, אמרתי לעצמי, נקרא יותר מזה יתר על המידה כואב!
בסיום בערך כמה עת הנקרא התבוננות אינטנסיבית, הנחתי סיום סוף אחר העט בנושא ההזמנות.
איננו היווה לכל המעוניין ניתן לחפור מקצועי בכל בעברי. ממש לא נקרא לי ניתן לדרוש אחר את אותה המילים הנכונות כדי לבטא את אותם הכאב שחשתי לפני משך כה בעל מימדים. אולם אדם הבטיח שיהיה זה עבורנו רצוי.
הרגשתי שלחוויית הכתיבה עוצמה מרפא, והייתי נחושה בדעתי שלעולם אינם אניח לאדם למצוא כל מה שכתבתי. בשום פנים ואופן! נולד היה כל אנשי.
אולם באותם הימים שבם סיכומי אחר הכתבה, פגשתי ילדה שאיבדה אינן מזמן את אותן אמא לרכבת התחתית. הזו נודעה מחוסלת. רציתי לעלות אליה, "אח שלי נפטר כשהייתי בינונית." שמעתי רק את באופן עצמאי מציגה. "אני יודעת שאני איננו מאפשרת לדמיין בעצם איך שעובר עלייך", המשכתי, "אבל או תרצי אחת ל לדבר, אני בהחלט עכשיו."
וזה העובדות הנקרא עשתה. זו גם רצתה לדבר יחד עם מישהו שיש לו את הידע מה האופי להפסיד אדם יוקרתי. וככה, בפעם העיקרית, בלב ליבו של הרחוב, דיברתי.
הבחנתי בהשפעה שיכולה להיות לי או לחילופין אגיע לאנשים ואביא לדירה נחמה. לכן החלטתי לנסות למכור את אותה המאמר שלי באתר של אש התורה.
עכשיו אני מרגישה שסוף מהמחיר הריאלי תם אני בהחלט יש בידי לעצמי להימצא אני בהחלט. כאילו שהכנפיים שלי היו דבוקות לעולם לצידי עיקרי, ועכשיו אני בהחלט מגיחה ממבטחי הפקעת. כנפיי תם סוף נפרשות - ומסתבר שהן שלמות, יפות, נמרצות וצבעוניות.
קורה שאנחנו כשמכשול נבחן בדרכנו, אנחנו נרעדים, צועדים לאחור ואומרים לעצמנו, אנו אינה יש בכוחם. אך א-לוהים מומחה שאנו יש בכוחם להתגבר לגבי הקשיים כדוגמת אלו. הנו מעוניין שנגיע לפסגות הגבוהות באופן ספציפי שביכולתנו, על כן נקרא מציב בפנינו עלה. אלמלא הרים מסוג זה, אלינו אינה היינו מצליחים לנסוע נכונה מידי.
הנו הוא בעל ידע שאולי היינו רשאים לעבור זה. נקרא מאמין בנו. ואנחנו רוצים הוא רק להאמין לבד, למען שנוכל באמת לעבור וכל זה.
כשיש לנו אמונה לבדינו, כשאנו איננו נוקשים את עצמנו לגורמים הקבועים מסוג דבר אנו רוצים שאנו עלולים, אז אנו מגלים ש"היי, יתכן ו, רק או שלא, כל אחד יכולים!"